החלטה בתיק בש"פ 6147/12

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט וינוגרד) במ"ת 49946-03-12 מיום 6.8.12, לפיה נדחתה בקשתו של העורר, קטין, לעיון חוזר בהחלטה למעצרו עד תום ההליכים. הפרשה עניינה בעיקר עבירות מין (מעשה מגונה בקטינה). קשיי הליכי המעצר נסבים במיוחד על היעדר מקום במעון נעול, אשר אליו מיועד העורר.

התיק העיקרי וכתב האישום

ב.        לבית המשפט המחוזי הוגש (ביום 28.3.12) כתב אישום מתוקן כנגד העורר (יליד 23.12.1996), בארבע עבירות של מעשים מגונים בקטינות ואיומים. הושג הסדר טיעון, ובכתב האישום המתוקן, בו הודה העורר בכתב אישום זה (מיום 3.7.12) יוחסו לו שלוש עבירות של מעשה מגונה בקטינה ועבירה של פגיעה בפרטיות, במסגרת שלושה אישומים. לפי האישום הראשון, עקב העורר אחר שתי ילדות (ילידות 2002 ו-2004), ולאחר איומים לפגוע בהן הורה להן לחבק ולנשק אותו. בהמשך, ובאיומים בחפץ מתכתי, הורה העורר לאחת הילדות להוריד את חצאיתה ומכנסיה, והוריד בעצמו את מכנסיו; בשלב זה נכנסה אחותן הגדולה של הילדות (ילידת 1997) וקראה בשמה של אחת מהן, דבר שגרם לעורר להימלט מן המקום. לפי האישום השני, עקב העורר אחר נערה אחרת (ילידת 2000) לבניין מגוריה והכריח אותה להפשיט את מעילה בעודה בוכה ורועדת, ואז נישק אותה על שפתיה. כעבור כמה רגעים, יצא שכן מאחת הדירות הסמוכות לאזור בחדר המדרגות בו התרחש האירוע, והעורר נמלט מן המקום. במסגרת האישום השלישי תואר, כי העורר עקב אחר ילדה (ילידת 2003) בדרכה חזרה מבית הספר לדירת מגוריה. העורר נכנס בעקבותיה לבניין, והורה לה, תוך שהוא אוחז בידה, לגשת עמו למבואה למקלט הסמוך לכניסה לבניין. שם, נגע העורר בגופה, עד שאמה פתחה את דלת הדירה והעורר נמלט. עבירות אלה התרחשו בפרק זמן של כחודש וחצי, בין יום 6.2.12 ליום 20.3.12 (היום בו נעצר העורר). העבירות בהן הודה מעשה מגונה בקטינה (שלוש עבירות) ופגיעה בפרטיות.

ג.        ביום 3.7.12, על סמך הודייתו של העורר בכתב האישום המתוקן, קבע בית המשפט כי העורר עבר את העבירות שיוחסו לו, ונשלח כדרישת הדין לתסקיר וכן לחוות דעת הועדה לאבחון. הדיון בטיעונים לעונש נקבע ליום 11.9.12. יצוין כבר כאן, כי לעניין מועד זה הוגשה בקשת דחיה, כפי שיפורט.

הליכי המעצר

ד.       עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. עיקרי הדברים פורטו בבש"פ 3277/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, החלטה מיום 25.4.12 - השופט הנדל). נזכיר בקצרה, כי הדיון בבקשה בבית המשפט המחוזי התקיים ביום 1.4.2012. בסיום הדיון קבע בית המשפט המחוזי, כי אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה. צוין, כי נעשה ניסיון עד מועד הדיון לערוך לעורר ראיון התאמה למעון נעול, אולם בשל טעות של שירות בתי הסוהר לא נעשה הדבר. על רקע המעשים המיוחסים לעורר, נקבע, כי נשקפת הימנו סכנה לסביבתו, וכי שחרורו למעצר בית יפגע בתחושת הביטחון האישי של הקרבנות, המתגוררות בקרבה לביתו. לבסוף, ונוכח הניסיון לבדיקת התאמתו של העורר למסגרת סגורה - נקבע, כי העורר ייעצר עד לקבלת תסקיר שירות המבחן לנוער בעניין מסוגלות אביו לשמש כחלופת מעצר זמנית.

ה.       בדיון בפני בית המשפט המחוזי (ביום 5.4.2012) התברר, כי מסיבות שונות טרם הושלמה הכנת התסקיר המבוקש. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר משלים, והאריך את מעצרו של העורר עד לדיון הבא בעניינו. ביום 24.4.2012 התקיים הדיון. מהתסקיר המשלים עלה, כי אמו של העורר איננה מסוגלת לשמש כגורם מציב גבולות, וכי הוריו מוצפים בקשיים בקשר לעורר ולאחיו. צוינו גם קשייו הרבים של העורר במערכת החינוך ויכולותיו הנמוכות. עוד עלה, כי ישנם גם סימני שאלה בנוגע למסוגלותו של האב להוות גורם סמכותי; ונאמר כי לשירות היכרות מוקדמת עם העורר נוכח כתבי אישום נוספים שהוגשו כנגדו בסוף שנת 2011, ונעשו נסיונות כבר אז - ללא הצלחה - לשלבו במעון נעול לנוער בסיכון. במהלך הדיון הודיע אביו של העורר, כי הוא מסכים לוותר על עבודתו ולפקח על בנו באופן רציף. כן, התברר, שמועמדותו של העורר למעון הנעול נדחתה, וכי לעת עתה לא צפוי להתפנות מקום בעבורו במעון נעול אחר. התסקיר לא כלל המלצה. בית המשפט המחוזי החליט, לאחר התרשמותו הישירה מאביו של העורר, כי העורר ישוחרר למעצר בית מלא בפיקוח אביו ואיזוק אלקטרוני. הוטעם, כי על מעצרו של קטין להיות החלופה האחרונה מבין האפשרויות הקיימות. עוד הוחלט על עריכת תסקיר נוסף ובו התייחסות לשאלה האם שהייתו של העורר בביתו גורמת או עלולה לגרום לפגיעה ביתר אחיו ואחיותיו. נקבע, כי על רקע הדברים שייאמרו בתסקיר המשלים, תיבחן האפשרות לשוב ולדון בעניין.

ו.       על החלטה זו הוגש ערר המדינה (בש"פ 3277/12). בהחלטתו מיום 25.4.12 קיבל השופט הנדל את הערר וקבע כי העורר ייעצר עד תום ההליכים. הוטעם, כי:

"הסכנה הנשקפת מן המשיב היא גבוהה מאוד, וזאת בשל השילוב בין עבירות מין ועבירות איום באלימות כלפי ילדות, אשר על פני הדברים אין למשיב כל קשר איתן פרט לכך שהן מתגוררות באותה שכונה כמותו. ברם, כפי שטענה באת כוח המדינה, המסוכנות הנלמדת לכאורה של המשיב כוללת קומה נוספת. עולה כי האישום השלישי מתייחס לאירוע שהינו הראשון בזמן, והמשיב נחקר לגביו. חרף זאת, לכאורה, הוא ביצע את האמור באישום הראשון והשני תוך חודש וחצי, לאחר חקירתו במשטרה, כאשר פער הזמן בין שני האישומים הראשונים הינו יומיים בלבד. נתונים אלו מקשים עד מאוד על מתן הבכורה לשיקול הקטינות של המשיב, והעדר קיומה של חלופה, תהיה הסיבה לכך אשר תהיה. נראה כי בשיקול הכולל המחיר אשר עלול הציבור לשלם רב מדי. בהקשר זה, אף האיזוק האלקטרוני איננו משפר דיו את החלופה. לא רק משום שהוא איננו מגן באופן הרמטי, אלא גם בשל טיב העבירות המבוצעות תוך זמן קצר אף באזור הסמוך לביתו של המשיב. בראייה זו, אין בחלופה - על אף כוונותיו הטובות של אבי המשיב - להשיג את מטרת המעצר כנדרש".

עם זאת נקבע, כי שירות המבחן יערוך תסקיר נוסף לעניין חלופה במעון מתאים.

ז.        תוך שהעורר במעצר נערך תסקיר נוסף לבחינת האפשרות לקליטתו במעון הנעול. מן התסקיר (מיום 28.5.12) עלה, כי בשל התפוסה המלאה לא ניתן יהיה לקלוט את העורר לעת הקרובה. עוד עלה, כי העורר נמצא בבית הסוהר לנוער "אופק" באגף שיקומי מתקדם, אך במהלך שהותו באגף הקודם סבל מהתקפות עצורים אחרים. לבסוף צוין, כי קצין המבחן בשירות בתי הסוהר התרשם שלעורר מוטיבציה להשתלב במסגרת טיפולית, אולם נמסר, כי "לנוכח האמור לעיל והתפוסה המלאה במעון הנעול, לצערנו אין לנו המלצה על חלופת מעצר" (שם).

ח.       לאחר הודיית העורר בכתב האישום המתוקן והרשעתו, כאמור, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי בעקבות בש"פ 3277/12. נטען, כי ההחלטה האמורה הדגישה את הסכנה הנובעת מהחזרת העורר לשכונת מגוריו, אך כעת שכר אביו של העורר דירה מרוחקת ובידו להשגיח עליו, ולקיים את תכלית המעצר. בית המשפט המחוזי דחה ביום 6.8.12 את הבקשה, בהסתמכו במידה רבה על החלטתו הנזכרת של השופט הנדל, והבהיר כי המסוכנות הנשקפת מן העורר איננה תחומה לסביבה בה נעברו העבירות, אלא תתעורר בכל מקום בו יתגורר. צוין, כי לעת הזאת אין אפשרות לאיזוק אלקטרוני מחמת חריגה מן המכסה הקיימת - כך שבמכלול הדברים, אין אפשרות לאיין את מסוכנותו של העורר באמצעות חלופת המעצר שהוצעה. שירות המבחן התבקש להבהיר תוך שבוע היש אפשרות לקלוט את העורר במעון נעול, בהתחשב בכך שעניינו של העורר הופנה לשירות כבר בחודש אפריל 2012, וכי הוא מצוי במעצר למעלה מארבעה חודשים.

ט.       בתסקיר המשלים (מיום 12.8.12) הודיע השירות, כי אין עתה אפשרות לקלוט את העורר, והצפי לקליטתו הוא רק לקראת חודש אוקטובר השנה, ואם יתפנה מקום לפני כן ידווח על כך לבית המשפט. במסגרת התסקיר נבחנה גם חלופה מוסדית נוספת שהוצעה, אך נתברר כי אינה מתאימה. בעקבות התסקיר החליט בית המשפט המחוזי, כי התסקיר יועבר לצדדים והם יהיו רשאים לפנות בבקשה מתאימה על פי שיקול דעתם (החלטה מיום 12.8.12). נוכח העובדה, שבקשה קודמת לעיון נוסף נדחתה, כאמור, ונוכח התסקיר האחרון, הגיש העורר את הערר הנוכחי.

הערר

י.        בערר (מיום 16.8.12) נטען, כי ההחלטה לעצור את העורר סותרת את הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. עוד נטען, כי בשינויים שחלו מאז ניתנה החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 3277/12, יש כדי לאפשר את שחרורו של העורר לחלופת מעצר בפיקוח הוריו (הכוונה בפועל, מן הסתם, לאביו). נטען, כי מאז ההחלטה קיבל העורר אחריות על מעשיו והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן; גילה מוטיבציה להשתלב במסגרת טיפולית והועבר למעצר באגף שיקומי מתקדם; ונמצאה חלופה מרוחקת מהסביבה בה נעברו העבירות. כן נטען, כי לא ניתן להשלים עם מצב זה, שעקב אזלת ידם של שירותי הרווחה ומצוקת ההשמה במעונות של חסות הנוער, קטין בין פחות משש עשרה נאלץ להיוותר במעצר, ללא מענה טיפולי וחרף המלצה לשלבו במסגרת טיפולית. לבסוף ובהמשך נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בשעה שלא בחן לגופה את האפשרות לשחרר את העורר למעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני, תוך מציאת פתרון גם אם מכסת האיזוק מלאה.

הדיון

י"א.     לדיון התייצבה, באופן לא שיגרתי יש לומר, גם נציגת שירות המבחן לנוער גב' מרדר, וגם ביקשה שבדיונים הכוללים שאלת השמה יוזמן גם השירות, דבר שכמובן ראוי לעשותו. היא הודיעה, כי גב' שמש הממונה על ההשמה בחסות הנוער הודיעה, שייעשה מאמץ לקלוט את העורר למעון הנעול במהלך ספטמבר; העורר עודו בבית הסוהר "אופק" ויוזמן בשבוע הבא לאבחון בשירות למפגר, על רקע התנהלותו במאסר, לרבות קשיי הבנה והסתגלות לקשרים עם הזולת. המלצת השירות לבית המשפט תהא ככל הנראה לדחות את פרשת גזר הדין במספר חודשים - וכאמור, כבר הוגשה בקשת דחיה - כדי לאפשר שלושה חודשי אבחון והסתכלות מאז הקליטה במעון הנעול. לשאלתי מסרה כי אין כרגע שיפור בכל הנוגע למצוקת המקומות במעונות הנעולים.

י"ב.     באי כוח העורר טענו כי נוכח מאמצי העורר בבית הסוהר "אופק" והמוטיבציה להשתלבות ושכירת בית על-ידי אביו במקום מרוחק ממגורי המתלוננות, יש מקום לשחרור לחלופה עד לכניסה למעון הנעול, מה גם שבית המשפט מתריע בעניין מצוקת מקום במעונות הנעולים מאז 2005 (הוגשו דוגמאות). נטען, כי האב פעל למען בטחון המדינה ויכולת הפיקוח שלו טובה.

י"ג.     באת כוח המדינה ציינה שבעקבות ההודיה שוחחה עם הממונה בחסות הנוער, והושג שינוי - אם גם על חשבון נער אחר, כפי שגם ציינה נציגת השירות - לעניין הקדמת הקליטה במעון הנעול. נאמר, כי עצם העובדה שהעורר אינו נהנה עוד מחזקת החפות היא משמעותית, ואין מקום לפקוד את מסוכנותו על הציבור בחודש הקרוב. נאמר, כי המסוכנות היא קיצונית, וישנם גם תיקים תלויים ועומדים; ופיקוח יחיד של האב אינו אופציה.